|
ספר אורחים
בדף זה ניתן לרשום בספר האורחים לזכרו של ערן. טופס הרישום נמצא בתחתית הדף. הודעות חדשות נוספות בתחילת הרשימה. ניתן לדפדף בדפים, או ללחוץ על "הכל" להצגת כל ההודעות בדף אחד. שרי בר נוי - 11/04/2005 שיר שכתב ערן בהיותו תלמידי בכתה ה' בבי"ס "יחדיו" חלמתי להיות מלאך שיורד מן השמיים ועושה ניסים להרבה אנשים. חלמתי להיות שחיין אולי...אלוף עולם. חלמתי להיות טניסאי מצליח שלוקח גביע בכל תחרות שמגיח. חלמתי להיות שחקן כדורסל שכל זריקה שלו היא סל. חלמתי להיות כדורגלן מצליח שבכל בעיטה להכניס גול מצליח. חלמתי להיות אבל ביינתיים אני חולם להיות אני. שרה כרמי-מחנכת כתה א-ב 11/4/05 - 11/04/2005 היה לי תלמיד והוא איננו עור ערן זולדן תשנ"א כתה א 1 קיבלתי אותך למשמרת בבת עיניהם של זוג הורים מסורים וכל כך תומכים. ילד חייכני עם זוג עיינים חומות גדולות ופעורות לבלוע את העולם להתנסות בכל דבר להשיג כמה שיותר השמים הם הגבול. עתה הכל מובן וברור קיבלנו אותך לזמן קצר לזמן של איכות. השארת לנו מורשת חשובה להיות הכי הכי לשאוף למצויינות להתנסות בכל דבר. כדור-סל, טניס, שחיה, גלישה, ולבסוף גם טייס. בבית ספרנו תשאר דוגמה ומופת לסקרנות נחישות וחתירה קדימה בזכרוננו תשאר צעיר לנצח. שחף בית הספר לטיסה - 10/03/2005 אין סוף לדמעות לא יודע איך להיתמודד ,אוהב אותך הכי שבעולם חברה - 14/02/2005 לא הצלחתי אף פעם לומר לך עד כמה ואיפה אהבתי אותך. אהבתי אותך ערן אהבת נפש! יקר ונהדר ונפלא שכמותך, תמיד אמרתי לך ואתה במבוכה היית מסמיק. ערן אתה הולך איתי כבר כל כך הרבה זמן, הבנת אותי יותר מכל אחד אחר ואני תמיד ראיתי בך כדבר הכי בטוח הכי חכם הכי הכי שיש...אני אוהבת אותך ערן ואני מתייסרת על שלא אזרתי אומץ לומר לך קודם. תסלח לי ערן...על הכל. ירין דוידוביץ - 12/02/2005 זולדן, עבר הרבה זמן עד שיכולתי לכתוב עליך כאן אז סתם מדי פעם ישבתי וקראתי מה אנשים כתבו עליך ומתברר שכולם חושבים עליך אותו דבר.. היית בן אדם ענק מצחיק וספונטני שתמיד כיף להיות איתו. אהבת כל כך את הים וניצלת כל הזדמנות כדי להיות בו כמו כל פעם שהשתחררת מהצבא היית מתקשר אלי ומשגע אותי אם יש רוח וגם אם הייתי אומר לך שאין הייתי יודע שאני יקבל עוד כמה דקות טלפון כדי שתהיה בטוח שאין רוח, כי אצלך " כל העצים עפים". נהנתי לשבת איתך בחוף ולדבר על הצבא הטיול גלישה להוואי אחרי הצבא ועוד כל מיני נושאים. הסברת לי הרבה על הצבא היות והיה לי אותה התלבטות כמוך בין הספורט לצבא ורצית שיהיה לי רק טוב קראת לי נכד וביקשת ממני שאני אשטוף לך את הציוד בפעם האחרונה שהתראינו לא יודע למה אבל כמו פראייר הסכמתי אולי כי הערצתי אותך... ולהגיד את האמת לא עובר יום בלי שאני חושב עליך עדיין לא מאמין שאתה לא כאן בחיים אני לא ישכח אותך ואת הזכרונות המתוקים שהשארת בי. |
